חלוקת סיכונים כלכליים בין פרטים או מוסדות רבים. הסכם הביטוח (פוליסה) מגדיר את הסיכונים (האירוע הביטוחי) שמפניהם מתחייב המבטח לפצות את המבוטח, דהיינו אם ייגרם לו נזק שהוגדר מראש בפוליסה. כן מגדירה הפוליסה את הסכום שישולם על כל אירוע ביטוחי ואת הסכום שישלם המבוטח למבטח בגין הסכם הביטוח (פרמיה).
הביטוח מבטיח שהניזוקים יזכו בפיצוי כספי על נזקים מבוטחים, שנגרמו להם: פיצוי זה ממומן מתשלומיהם של כלל המבוטחים. רעיון הביטוח נשען איפוא על חוק המספרים הגדולים בסטטיסטיקה, המאפשר לאמוד את סיכוייו של אירוע ביטוחי נתון באוכלוסיות גדולות. על סמך חוק זה אפשר לחזות את תשלומי דמי הביטוח הצפויים בדיוק רב יותר, ככל שאוכלוסיית המבוטחים גדולה יותר. לדוגמה, בביטוח חיים מסתייעים המבטחים בלוחות אקטואריים, המתארים את תוחלת החיים של אדם בגיל מסוים במדינה נתונה. לוחות מפורטים יותר מבדילים בין "קבוצות סיכון" שונות, שלכל אחת מהן תוחלת חיים משלה. בדרך זו יכול המבטח להעריך, בממוצע, את הערך הנוכחי של כל סכום של ביטוח חיים שיהיה עליו לשלם לשאירי המבוטח עם מותו, ולפי זה לקבוע את הפרמיה השנתית.
חברות הביטוח משקיעות את כספיהן, כדי לשמור על ערכם ואם אפשר, להגדילם. גורם ממשלתי (בישראל, משרד האוצר) מפקח על חברות הביטוח ומוודא עמידה בדרישות הקבועות בחוק ובתקנות. מלבד זאת, השלטון עצמו, באמצעות המוסד לביטוח לאומי , מקבל עליו סוגים מסוימים של ביטוח, כגון ביטוח בריאות בסיסי או ביטוח מפני אבטלה .
סיכונים
סיכון כלשהו יהיה בר-ביטוח רק אם ימולאו ארבע דרישות שמציג המבטח:
1. מספר גבוה מספיק של אובייקטים מבוטחים, כדי שאפשר יהיה לחשב באורח סביר את התדירות והחוּמרה של נזק אפשרי.
2. פיזור סביר של מבוטחים; למשל, יש להימנע ממצב שבו כל הבניינים באיזור אחד מבוטחים אצל מבטח אחד, כי אם ייפגעו רובם משריפה או משיטפון, לא יוכל מבטח זה לשאת הוא לבדו בתשלום הנזקים.
3. נזק שמפניו מבטחים יהיה מקרי באופיו ומחוץ לשליטת המבוטח, שכן אילו יכול היה המבוטח לגרום לנזק, היה נעלם גורם האקראיות וחיזוי הסיכויים לנזק היה הופך לבלתי אפשרי.
4. צריכה להיות דרך לקבוע אם נגרם נזק ומהו היקפו; בכך עוסקת השמאות .
זו הסיבה לכך שהסכמי הביטוח כוללים פרטים רבים ומדויקים בנוגע למהותם של אירועים ביטוחיים, ואף מציגה דרישות שתכליתן לצמצם את הסיכון (למשל, אמצעי הגנה מפני פריצה). מבחינתו של המבוטח, מן ההכרח שסיכוי התממשותו של סיכון בר-ביטוח לא יהיה רב, על-מנת שהפרמיה לא תהיה גבוהה מדי. עם זאת, מן ההכרח שהסיכון, אם יתממש, יגרום הפסדים כספיים חמורים יותר מאשר ההוצאות על הביטוח עצמו.
סיכונים בני-ביטוח כוללים נזקים אפשריים לרכוש בעטיים של שריפה והתפוצצות, פגעי טבע כמו סופות, ופגעי אדם כמו פריצה או גניבה. תחום אחר הוא ביטוח החיים, המבטח מפני אובדן חיים או נזקים לבריאות. כן מבוטחים בעלי רכב ובניינים, מעסיקי עובדים וכיו"ב, למקרה שייגרם נזק לזולת בגלל רכוש שבבעלותם או האנשים הנתונים למרותם. לעומת אלה, ישנם סיכונים - כגון שינויים אפשריים במחירים, מלחמות וטרוריזם או ירידה בערך המטבע - שבד"כ אינם סיכונים בני-ביטוח. בישראל, החוק מספק מעין ביטוח ממשלתי לנזקי מלחמה וטרור (לגוף ונפש ולרכוש), שהחברות המסחריות נרתעות מלבטח מפניהם.
סוגי ביטוח
ביטוח חיים הוא הסכם בין פרט לחברת ביטוח שלפיו היא תשלם בעת מותו ל"נהנה" או ל"מוטב" סכום שנקבע מראש, בתוספת ריבית דריבית (בישראל, גם בתוספת הצמדה ), ובלבד שתשולם פרמיית הביטוח ויתקיימו שאר התנאים הנדרשים בפוליסה. האקטוארים הם המחשבים את גובה הפרמיה, תוך שהם מביאים בחשבון כל מרכיב בתוחלת החיים של המבוטח. יש ,תכניות שונות של ביטוח חיים: ביטוחים הכוללים מרכיב של חסכון , ביטוחים מפני סיכון בלבד, ביטוחים הנמשכים עד למוות, או ביטוחים המגיעים לסיומם בגיל הפרישה (כדי שהמבוטח עצמו ייהנה מכספו עם ירידת הכנסותיו מעבודתו. בהכללה, ביטוח החיים עשוי להקיף גם פגיעות גופניות שלא הביאו למות המבוטח, אך גרמו לו נכות, והוא עשוי לפצות על אובדן כושר השתכרות, זמני או תמידי. ביטוח בריאות מכסה הוצאות בריאות שאינן נכללות ב"סל" הממלכתי (או את כלל הוצאות הבריאות, כמו לדוגמה בארצות, בהן אין ביטוח בריאות ממלכתי), או הוצאות בריאות שנגרמו למבוטח בעת שהותו בחו"ל (ביטוח נסיעות).
ביטוח רכוש כללי הוא ביטוח מפני תאונות שעלולות לקרות בים, ביבשה ובאוויר לרכוש כגון כלי רכב, בתים ונכסים בני-קיימא, בשל פגיעת טבע או אדם (שריפה, שיטפון, גניבה וכיו"ב).
ביטוח צד שלישי הוא סוג ביטוח ל"חבות חוקית" שבו מבקש המבוטח להבטיח לעצמו כיסוי כספי למקרה שבו יהיה אחראי לנזק שייגרם לאדם אחר או לגוף אחר. ביטוח צד שלישי נפוץ בעיקר בנוגע לרכב מנועי, והחוק מחייב בו את בעלי הרכב ברוב הארצות. יחד עם זאת, זהו ביטוח המתחייב כמעט מכל בעלות או החזקת רכוש כלשהו.
ביטוח קבוצתי הוא פוליסה המכסה מבוטחים מאוגדים יחד בקבוצה. ביטוח קבוצתי חוסך לחברת הביטוח טרחה והוצאות רבות הכרוכות בקשר עם כל מבוטח, ועל כן הפרמיות של פוליסה זו נמוכות מן המקובל.
אם מדובר בביטוח חיים הדדי, הביטוח מתנהל כקופה סגורה המשלמת בעצמה את נזקי המבוטחים. מקובל שקופות הדדיות מסוג זה, רוכשות פוליסה מחברת ביטוח רק למקרים בהם הקופה לא תספיק לתשלום כל התביעות.
קצרה היריעה מלפרט את כל סוגי הביטוח. למעשה, כל סיכון אפשרי יכול להיות בר-ביטוח. בעולם המסחר ייתכנו ביטוחי סחר חוץ, למקרה שיבואן בארץ זרה משתמט מתשלום; ביטוח אשראי , למקרה שמקבל אשראי לא יעמוד בתשלומיו; ולבסוף, ביטוח הביטוח עצמו: חברות הביטוח נוהגות לבטח את עצמן זו אצל זו, למקרה שיהיה עליהן להתמודד עם אירוע ביטוחי בקנה מידה גדול.
